הרואה חלום (ואפי' חלום טוב) ונפשו עגומה עליו יטיבנו בפני ג' האוהבין אותו ואפי' הדיוטות: חלום טוב יספרנו לאוהביו ויזכרנו כדי שיתקיים אבל חלום רע ח"ו אין לספרו ואין לזוכרו:

בתחלה יאמרו המטיבין להחולם פסוק זה:

הֲלא לֵאלהִים פִּתְרוֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי:

החולם אומר ג"פ רצופים:

חֶלְמָא טָבָא חֲזָאִי:

והמטיבין עונים ג"פ:

חֶלְמָא טָבָא חֲזַיְתָא:

גם עונים פ"א:

חֶלְמָא דִידָךְ טָבָא הוּא וְטָבָא לֶהֱוֵי, רַחֲמָנָא לְשַׁוְיֵהּ לְטַב, שְׁבַע זִמְנִין לִגְזְרוּן עַלֵהּ מִן שְׁמַיָא דְּלֶהֱוֵי טָבָא וְיֶהֱוֵי טָבָא, טָבָא הוּא וְטָבָא לֶהֱוֵי:

ככה יאמרו החולם והמטיבין ז"פ:

בשעה שמטיבין יאמר החולם חטאתי עויתי פשעתי עברתי על מ"ע ועל מל"ת:

ואחר כך יאמרו המטיבין ג' הפוכות וג' פדיונות וג' שלומות והחולם אומר:

הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה: ועונין אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל, וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו, וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׁוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם: וְלא אָבָה יְהוָה אֱלהֶיךָ לִשְׁמעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפךְ יְהוָה אֱלהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְהוָה אֱלהֶיךָ: החולם אומר פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי: ועונין וַיּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל הֲיוֹנָתָן יָמוּת, אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזּאת בְּיִשְׂרָאֵל, חָלִילָה, חַי יְהוָה אִם יִפּל מִשַּׂעֲרַת ראשׁוֹ אַרְצָה, כִּי עִם אֱלהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה, וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלא מֵת: וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל ראשָׁם, שָׂשׁוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה: החולם אומר בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו: ועונין וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי ראשׁ הַשָּׁלִישִׁים, לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעוֹזְרֶךָ כִּי עֲזָרְךָ אֱלהֶיךָ, וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד: וַאֲמַרְתֶּם כּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם: יְהוָה עז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

החולם אומר ג"פ יְהוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי: ומשיבין לו יְהוָה פָּעָלְּךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרוֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר: ככה יאמרו ג"פ: החולם אומר ג"פ שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: ומשיבין לו אַל יִּתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שׁמְרֶךָ: הִנֵּה לא יָנוּם וְלא יִישָׁן שׁמֵר יִשְׂרָאֵל: יְהוָה שׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְהוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְהוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: ככה יאמרו ג"פ: החולם אומר ג"פ תּוֹדִיעֵנִי אוֹרַח חַיִּים: ומשיבין לו שׁבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח: ככה יאמרו ג"פ: החולם אומר ג"פ וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל משֶׁה לֵּאמר, דַבֵּר אֶל אַהֲרן וְאֶל בָּנָיו לֵאמר כּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם: והמטיבין אומרים יְבָרֶכְךָ יְהוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶךָּ: יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם: ככה יאמרו לו ג"פ: והמטיבין יקדימו תיבת בשמחה לתיבת לך להפוך צירוף תיבת אכ"ל שכר"ת לך בשמחה אכול לחמך: בְּשִׂמְחָה לֵךְ אֱכוֹל לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֵב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ: יתן לצדקה וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רוֹעַ הַגְּזֵרָה, וְשָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן: סִימָן טוֹב וּמַזָל טוֹב יִהְיֶה לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אָמֵן:

ואומר רבש"ע של ברכת כהנים:

הצבור אומרים רבש"ע בשעה שהכהנים מזמרים בוישמרך, ויחנך, שלום, אבל המקרא אפילו אינו ש"ץ לא יאמר הרבש"ע מפני הטירוף:

מאן דחזי חלמא ולא ידע מאי חזי, ליקום קמי כהני בעידן דפרסי ידייהו, ולימא רבש"ע, ולסיים בהדי כהני דלעני צבורא אמן, ואי לא סיימו עדיין לימא אדיר וכו':

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלָּךְ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ, חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁיִּהְיוּ כָּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, בֵּין שֶׁחָלַמְתִּי עַל עַצְמִי וּבֵין שֶׁחָלַמְתִּי עַל אֲחֵרִים, וּבֵין שֶׁחָלְמוּ אֲחֵרִים עָלַי, אִם טוֹבִים הֵם חַזְּקֵם וְאַמְּצֵם, וְיִתְקַיְּמוּ בִי וּבָהֶם כַּחֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְאִם צְרִיכִים רְפוּאָה רְפָאֵם כְּחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מֵחָלְיוֹ, וּכְמִרְיָם הַנְּבִיאָה מִצָּרַעְתָּהּ, וּכְנַעֲמָן מִצָּרַעְתּוֹ, וּכְמֵי מָרָה עַלשׂיְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, וּכְמֵי יְרִחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָׁע. וּכְשֵׁם שֶׁהָפַכְתָּ אֶת קִלְלַת בִּלְעָם הָרָשָׁע מִקְּלָלָה לִבְרָכָה כֵּן תַּהֲפוֹךְ כָּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה וְתִשְׁמְרֵנִי וּתְחָנֵּנִי וְתִרְצֵּנִי: אמן.